איטליה – גן עדן לחולי צליאק

כן, נמצא גן העדן לצליאקים והוא נמצא במרחק ממש קצר מכאן, בכמה שעות טיסה אתם שם.

לקראת החגים הרבה נוסעים לחו”ל ואם אתם צליאקים ועדין לא הייתם באיטליה (וגם אם כן תמיד כייף לטוס לשם שוב) זה היעד בשבילכם! כן, כן איטליה ממלכת הפחמימות, הפתיעה גם אותנו.
התכנון היה צפון איטליה, ישנים ליד אגם גארדה ומשם כל יום יוצאים עם הרכב שלנו לטייל באזור.
לקחנו חדר במלון דירות שתהיה לנו את האפשרות להכין לנו אוכל, מכסים את עצמנו ומוכנים לכל תרחיש.

הגענו למלון מהטיסה מותשים עייפים ורעבים, יצאנו למרכז קטן שהיה ליד המלון שלנו (אזור מאוד כפרי והרבה פחות מתועש) והתחלנו לחפש מה אנו יכולים לאכול. עוברים ממסעדה למסעדה בשאלת מה יש לכם ללא גלוטן? והתשובה הכוללת בכל המסעדות הייתה “סלט” רציתי שהאדמה תבלע אותי. הייתי כל כך רעבה שהזמנתי 2 סלטים (לא סיימתי אפילו אחד) ובעיקר מתוסכלת ממראה הפיצה של האחים שלי. זהו הרגשתי שהלך הטיול ושאני הולכת לחיות פה על סלט כל השבוע.

בבוקר קמנו ונסענו לסופר לעשות קניות, לראות מה יש לסופר להציע בכדי לדעת מה אנו יכולים להכין שיתאים לכולנו. נכנסנו לסופר ניגשנו לקופאית ושאלנו האם יש להם מוצרים ללא גלוטן (אמא שלי עדין הייתה אופטימית) המוכרת שהבינה על מה אנחנו מדברים מיד לקחה אותנו לאגף שלם (!!!) של מוצרים ללא גלוטן. הייתי בהלם. לא ידעתי איך להגיב, נראיתי כמו ילדה קטנה שלוקחים אותה לחנות ממתקים בפעם הראשונה. ולא אני לא צוחקת.

לקחתי עוגיות (בכמות כמעט מסחרית), לחמים ופסטות, פשוט הרגשתי שהטיול הזה מתחיל להשתפר, כי אין מה לעשות גם האוכל עושה את החוויה.

הפעם הראשונה שאכלתי מקדונלדס ללא גלוטן. יצא לי לאכול פה ושם המבורגר בלחמניה עם צ’יפס בכל מיני מסעדות, אבל מקדונלדס לא אכלתי כל כך הרבה שנים. אחרי שראיתי את המבחר הכול כך גדול בסופר ואת המקדונלדס בכל פינה, התחלתי לחשוב שאולי אמצא גם במקדונלדס אפשרויות ללא גלוטן, היתכן?
יום אחד אחרי טיול ארוך בדרכנו חזרה למלון החלטנו, שהיום הולכים למקדונלדס האחים הקטנים שלי ממש רצו ואני ואמא קיוונו בתוכנו שיהיה שם גם ללא גלוטן, מקסימום אוכלים סלט.

נכנסים למקדונלדס אופטימיים שואלים אם יש ללא גלוטן ולהפתעתנו המוכרת אמרה שכן!
אז מה רמת הסטריליות? רמה כזו שכשביקשנו להוסיף חסה וירקות לתוך המנה הודיעו לנו בצער שאין אפשרות להוסיף כלום מאחר ולא רוצים שיהיה למנה זיהום משני (!!) אתם מבינים?

כמובן שלקחנו! אפילו 2 ונהנינו מכל ביס… זה היה ביס שחיכינו לו 10 שנים.

הטיול בסירמיונה, כשמגיעים לטירת סקליארי (שהכניסה מרשימה בפני עצמה) חוצים את הגשר ומגיעים למין מדרחוב כזה מלא בחנויות, בתי קפה וגלידריות. ניתן גם לעשות סיור בסירה אשר מקיף את ה”אי” סירמיונה ולהנות מנוף עוצר נשימה (מומלץ).
אז מה מצאנו בין חומות הטירה? גלידריות, ועוד גלידריות. הגלידות באיטליה זה משהו שלא טעמתי בשום מקום אחר והכול נראה כל כך יפה, מסודר וטעים, רציתי לטעום מכולן אבל זה משהו שהוא לא כל כך אפשרי (יותר נכון לא כדאי). אז החלטנו על גלידריה אחת שנראתה לנו הכי טובה והזמנו גלידה. הכל מסומן, הם יודעים לענות לנו מה ללא גלוטן ויותר מזה הם ידעו גם להסביר לנו איפה נוכל למצוא פיצרייה ללא גלוטן. אז התחלנו בקינוח, זה לא כזה נורא… והמשכנו בחיפושים אחר הפיצה המדוברת.

המשכנו במורד הרחוב כמו שהסבירה לנו המוכרת התחילו פיצולים ברחוב והתחלנו לאבד את הכיוון שהיא הסבירה לנו, ראינו פיצרייה קטנה שנראתה כמו בסרטים (מפות משובצות בצבע אדום ולבן) ואמא שלי (ששוב הייתה אופטימית) ניגשה לשאול האם יש להם פיצה ללא גלוטן, המוכרת חייכה אלנו ואמרה לנו שיש להם. אז זו לא הייתה הפיצרייה שאותה מוכרת גלידה כיוונה אותנו אליה, אבל זו הייתה פיצרייה אחרת והיא הייתה ללא גלוטן, וטעימה בטרוף!