שלום קוראים לי גל (גולו) איידן אני בת 22 אוהבת בעיקר להנות מהחיים. אה ואני גם חולת צליאק כבר 11 שנים, אם לרגע עברה לכם בראש המחשבה של ” איזה מסכנה מה היא אוכלת?” אז אל תדאגו כי יש לי בדיוק את אותם הדברים שלכם יש!
אני והצליאק חברים טובים, עוד מהימים שאף אחד לא הכיר אותו, שבמועדון החברים שלנו לא היו הרבה חברים, אנחנו מכירים כל כך הרבה שנים בזמנים שכמעט ואף אחד לא הכיר אותו.
אני זוכרת בילדות כמה חיפשתי לחם ללא גלוטן, זו בקשה כזו מוגזמת? בסך הכול רציתי כריך לבית הספר כמו שאר הילדים, ושהוא יהיה ניתן לאכילה.
אז במהלך השנים נאלצנו לחפש פתרונות קלים וטעימים שיקלו על שגרת חיינו שהשתנתה ביום אחד. לשמור על אותם הטעמים הרגילים והמוכרים על אף “המגבלה” החדשה שלנו. אז המשפחות והחברים נרתמו וכולם חיפשו יחד איתנו איך אפשר להגיע לאותם הטעמים עם מתכונים שונים.
אך למרות הכול פעמים רבות מצאתי את עצמי אל מול מדף המוצרים ללא גלוטן ברשתות השונות מחפשת את מבוקשי, עוברת בין מספר רשתות ולעיתים חוזרת מאוכזבת ובידיים ריקות.
לצערי את הקושי הזה פגשתי גם בצבא כשפעמים רבות נתקלתי בחוסר היכרות וחשיפה לנושא. לאחר שחרורי מצה”ל ובמסגרת חיי כסטודנטית ערכתי חיפוש מעמיק אחר אותם מוצרים הקיימים בשוק ולהפתעתי הרבה, גיליתי שקיימים לא מעט מוצרים טעימים ואיכותיים שפשוט לא נמצאים בהישג יד.
אז למה החלטתי להתחיל לכתוב?
מכמה סיבות, הראשונה היא שהגישה שלי לחיים היא לקחת את הדברים בחיים בצורה קצת שונה, יותר חיובית אני אחת כזו שמעדיפה להסתכל על חצי הכוס המלאה. אני רוצה לספר לכם איך אפשר לא לאכול גלוטן וליהנות! אני מתכוונת לטיולים לבילוים, לנסיעות לחו”ל ולהרבה ספונטניות (כן זה אפשרי).
סיבה נוספת היא לשתף בכל המתכונים, מאחר ואנו מכירים את הצליאק מקרוב, במהלך השנים כל קרובי המשפחה אפו, בישלו המציאו וגם הצליחו!
והסיבה האחרונה, היא האתר “Guluten” שאותו הקמתי במטרה להקל על חיי היומיום שלנו וליהנות ממגוון המוצרים הקיימים בשוק, גם כשהם לא בהישג ידיכם.