את השבוע שעבר ביליתי בבוקרשט, בירתה של רומניה, בוקרשט בשנים האחרונות הפכה ליעד מאוד פופולרי בקרב הישראלים ובכלל. רומניה מתאפיינת בהמון נופים יוצאי דופן ובוקרשט מאוד מפורסמת בחיי הלילה שלה.
לבוקרשט נסעתי עם סבתא שלי ודוד שלי עשינו לסבתא הפתעה ליום ההולדת שלה. האמת שבוקרשט נבחרה מאחר וזה היה דקה 90 והיו לנו הגבלות של תאריכים וימים.
בכל מקרה לעניינינו, הטיסה שלנו יצאה מטרמינל 1 משמע יותר קטן, פחות שפע (בתחום המסעדות) יש שם 2 מסעדות ארומה ובורגראנץ שכולל רק נקניקיות (הכינו את עצמכם מראש עם נשנושים\כריכים) . נסיעה עם סבתא לחו”ל זה נסיעה לא פשוטה מאחר וסבתא (כמו כל סבתא שדואגת) חייבת לראות שתמיד יש לי מה לאכול ועל כן היא הכריחה אותי לקחת איתי מהארץ מוצרים ללא גלוטן (בהמשך התברר לי שמזל שהקשבתי לה).
בבוקרשט ישנו במלון שרתון (מלון מדהים ומומלץ!), בארוחת הבוקר ניגשתי לאחד המלצרים בחדר האוכל ושאלתי מה יש להם ללא גלוטן. ישר אמרו לי שכל מה שמוגש לכולם הוא ללא גלוטן (גבינות ירקות וביצים) ושהיא תביא לי לחם ללא גלוטן. שמחתי והרגשתי שהחופש הזה הולך להיות נהדר, אם יש במלון הנחתי שאוכל למצוא קצת דברים בחוץ.
באותו היום יצאנו לטייל מחוץ לבוקרשט, ראינו נופים עוצרי נשימה עלינו לערים וטיילנו בעיר העתיקה של בראשוב שם גם ישבנו לארוחת צהריים. כולם רצו פסטה ואני הייתי אופטימית ושאלתי מה יש להם ללא גלוטן, מיד ענו לי שאוכל למצוא אצלם רק סלטים. אני שאוהבת סלטים הלכתי על זה, מה רע בסלט טעים לארוחת צהריים?
חשבתי לעצמי שזו עיירה מרוחקת ולא מרכז העיר ולכן אולי המודעות אצלם נמוכה.
במהלך הטיול בעיר העתיקה ניגשתי לגלידריה שנראתה לי מאוד המוצלחת ושאלתי אותם האם יש להם ללא גלוטן, שם הייתה מודעות, המוכרת הוציאה דף מודפס בו כתוב לה את כל האלרגניים וסימנה לי בדיוק איזה טעמים מותר לי ואיזה לא (לצערי שכחתי את שם הגלידריה, היא נמצאת באמצע המדרחוב מצד ימין).
כאשר חזרנו לפנות ערב מהטיול התחלנו לחשוב איפה כדאי לאכול ארוחת ערב, אני שהייתי לא מעט בחו”ל הכרזתי שנלך למקדונלדס שם בטוח יהיה משהו ללא גלוטן! ואם לא יש את פיצה האט שגם שם נתקלתי בפיצות ללא גלוטן ברחבי העולם. כאשר הגענו למקדונלדס הבועה שלי החלה להתנפץ, הבנתי שאין ללא גלוטן לא שם ולא בפיצה האט וכנראה לא באף מסעדה בסביבה.
מיואשת ורעבה לא ידעתי מה לעשות, עד שסבתא שלי נזכרה שסיפרו לנו שאחת המסעדות הטובות בבוקרשט היא בכלל במלון שלנו. חוזרים חזרה למלון בתקווה אחרונה שאולי שם כן אמצא משהו. מסתבר שבמלון יש 2 מסעדות אחת כללית עם בשרים, דגים ואוכל איטלקי והשנייה עם אוכל יפני. כאשר שאלתי את המארחת האם יש ללא גלוטן היא ישר הלכה לשף ושאלה אותו מה אני יכולה לאכול, התשובה שלה הייתה ” את יכולה לאכול כאן הכול רק ללא הרטבים” (פסטות לא היו להם ללא גלוטן) התשובה הזו הספיקה לי והתיישבנו לאכול.
האוכל היה מדהים! לא חושבת שהיה צורך להוסיף איזשהו רוטב כולם אכלו איתי ונהנו גם הם.
לאחר החוויה הזו נכנסתי לאינטרנט (דבר שעשיתי ממש מעט לפני הנסיעה) והתחלתי לקרוא האם יש דברים ללא גלוטן בבוקרשט, לצערי כל מה שמצאתי הוא שאין כלום. שהמודעות אצלם מאוד נמוכה שאין מבחר של מסעדות או מוצרים (אפילו בסטארבקס לא היה כלום). מזל שהמסעדה במלון הייתה עם מודעות ויכולתי לאכול שם בנחת במהלך כל השבוע.
מהמקרה הזה הבנתי, תשתדלו תמיד לקרוא מידע לפני הטיסה אני לצערי לא קראתי מספיק וגם כשקראתי קצת שאין מודעות הייתי אופטימית וחשבתי לעצמי שאולי אנשים מגזימים…. שזו בכל זאת עיר באירופה שם המודעות לגלוטן היא גבוהה. מהבחינה הזו התאכזבתי, בדרך כלל הטיולים שלי בחו”ל הם ספונטניים והאוכל לא מהווה עבורי בעיה.
רומניה מהממת! יש מה לראות והאווירה היא אוירה כייפית רק יש לשים לב להכנה מראש יש לקחת מוצרים ללא גלוטן מהארץ. אותי זה הציל ברוב המקרים. בעייני הדברים הכי חשובים שצריך לקחת איתך לחו”ל הם: לחמית ללא גלוטן, לחם ארוז בוואקום של שר, עוגיות (לטיסה, לנשנוש ופשוט כשבא משהו טעים) וחטיפים (חטיף אנרגיה, חטיף מלוח, בייגלה ובעצם כל מה שאתם אוהבים)
