לפני שנה עוד הייתי בעומק בתוך עבודת הסמינריון ולא נשכח גם את הפרויקט גמר שריחף לי מעל הראש, אבל כמו כל סטודנט, שמאמין שכשהוא יסיים את הלימודים הוא ייסע לטייל (כי תכל’ס זה מה שמשאיר אותך עם תקווה לאחר לילות לבנים) גם אנחנו קיווינו שזה יקרה. בערך מהשנה השנייה התחלנו (מספר חברות) לדבר על נסיעה לסרי לנקה, כן למדינה הזו שאי שם במזרח עם חופים מהממים, שעדין לא מפוצצת בתיירים, שמזכירה את תאילנד אבל בכל זאת קצת שונה ועם אווירה יותר רגועה ושלווה. אז שם, לשם רצינו לנסוע.
לא אשקר הייתי די סקפטית, כי מה הסיכוי שנצליח למצוא שבועיים של חופש 4 בנות כשלכל אחת עבודה אחרת? אבל כנראה שהרצון היה חזק מספיק כדי שזה יצליח !
והנה אני כאן כי שרדתי (בעיקר את הקורס גלישה) כדי לספר.
אז איך מתחילים בכלל? מה עושים בסרי לנקה? ואיך לא נשארים רעבים ? כל התשובות יהיו כאן בפוסט (:
טיסות: טסנו עם אירופלוט הזמנתי מנות ללא גלוטן לטיסה והאמת שגם קיבלתי אותם. המנות היו לא טעימות ולא רק הללא גלוטן, גם הרגילות היו לא טעימות. המלצה שלי – תיקחו איתכם אוכל לטיסה, ועדיפות לטיסת לילה ככה ישנים ואין צורך להצטייד בהרבה כריכים.
הטיסה הייתה עם קונקשן במוסקבה ומשם המשכנו לקולומבו (סרי לנקה) חשוב לי לציין ולהגיד שגם במוסקבה המודעות לללא גלוטן הייתה אפסית. ולא כי הם לא הבינו אותנו חלקנו דוברות רוסית, אלא כי פשוט אין מודעות.
אז מה אכלתי שם? מצאנו מסעדה שהבינו את המשמעות של הכנת בשר ללא תיבול למעט מלח, לא היו תופעות לוואי.
מסלול: היינו שבוע (ראשון עד ראשון) באותו במלון בקבלנה שם התניידנו בטוק-טוק לכל מקום. באמת שהכול קרוב גם אם זה עשרים דקות או חצי שעה בטוק טוק זה עובר מהר והנוף מהממם, וגם כייף להסתכל ולראות איך המקומיים חיים. מתוך אותו השבוע עשינו במשך 4 ימים קורס גלישה למתחילים. לאחר מכן נסענו ללילה באלה (מרכז האי) ולילה בקולומבו לפני הטיסה חזרה. במלון בקבלנה היה מאוד קל להסתדר (פירוט בהמשך), הלילה באלה היה קצר ובבוקר המלון הציע להביא לנו את ארוחת הבוקר בטייק אוואי מאחר ויצאנו מוקדם בבוקר לטיול, בגלל שאני צריכה אוכל ללא גלוטן ביקשתי אם אפשר להכין לי את הכריכים בלחם ללא גלוטן (שהבאתי מהארץ- לחם שר ארוז באריזת וואקום) והם כמובן הסכימו ברצון ואני התלותי אליהם להכנה.
מלון: מאחר והיינו קצרות בזמן, את המלון סגרנו מהארץ. המלון בו ישנו היינו מלון בבעלות ישראלית של כמה חבר’ה מקסימום שעזרו לנו, דאגו והמליצו לאן ללכת. שם המלון MEMO והוא ממוקם בקבלנה שזה אזור החופים הדרומי המתאים לעונה בה היינו (דצמבר). במלון ארוחת בוקר סבירה בהחלט – חביתה, חמאה ומספר מטבלים, סלט ירקות ושייק פירות מתחלף – הבאתי איתי מהארץ חבילת פריכיות ליתר ביטחון השתמשתי בה פעמים בודדות.
חשוב לציין ולהוסיף שגם במלון ישנה מסעדה ומאחר והשף ישראלי הרבה יותר קל להסביר וגם להיות רגועים שישנה הבנה.
מסעדת המלון MEMO- בנוסף לארוחת בוקר המלון מציע מסעדה ובר על גג המלון החל מהשעה 6 בערב. אך במהלך שעות היום ניתן להזמין שייקים וקערות סמודיס טעימות מאוד (ניתן להזמין גם כללא גלוטן). שף ישראלי אשר יודע להגיד על מנות ללא גלוטן.
קפה נומאד– בוויליגאמה. ארוחות בוקר טעימות ברמה גבוהה מאוד. הזמנתי שם טוסט פתוח עם אבוקדו וחביתה מעליו עם קרם סלק, היה מעולה! יש להם המון מנות בתפריט שכולן מומלצות. (שימו לב פתוח עד 15) .מסומן מנות ללא גלוטן.
סיטרה– מסעדת שף. רמה מאוד גבוהה של אוכל למי שרוצה להתפנק. אין סימון ללא גלוטן אך יודעים להמליץ אילו מנות מתאימות. אכלנו שם מספר ראשונות לעיקרית אכלתי שווארמה דג שלא מונחת על פיתה. המסעדה ממוקמת באזור קבלנה.
האנג טיים– מסעדה על גג של הוסטל. מול הים באזור וויליגאמה. מסעדת “אווירה” יש סימון ללא גלוטן אכלתי שם סלט קטניות חם, צ’יפס בסגנון מקסיקני והשייקים שלהם מעולים!
וויג’אה ביץ– מסעדה על חוף ים בין אונה וואטונה לבין קבלנה. רצועת חוף מהממת! אכלתי שם סלט יווני וריזוטו ללא צליאקים בינינו יש שם גם פיצות מומלצת . (אין סימון ללא גלוטן אך יש הבנה בנושא).
סילון סליידרס– מסעדה בוויליגמה, קיבלנו הרבה המלצות על המבורגר שם אבל לדעתנו הוא היה נחמד והיו יותר טעימים יש להם תפוחי אדמה דפוקים שהיו מושלמים. יש סימון ללא גלוטן בתפריט. וגם אפשרות לקבל את ההמבורגר במין לחמניית זרעים כזאת – הלחמנייה הייתה מאוד לא טעימה. מומלץ להזמין ללא לחמנייה או משהו אחר מהתפריט.
ד”ר האוס- מעיין בר שבדרך כלל הולכים אליו בימי שבת בערב ויש שם אפשרות גם להזמין אוכל, התפריט מסומן ללא גלוטן אכלתי שם פוקי בול (קערה עם אורז, ירקות ודג נא), סלט ולקינוח הזמנו גלידה על בסיס קוקוס שאני פחות אהבתי.
צ’יל- מסעדה באלה. מעולה כל מה שהזמנו היה טעים. המבורגר מומלץ (הוזמן ללא לחמנייה) רייס אנד קארי וסלט יווני. אווירה מעולה. אחלה מקום לסיים את היום אחרי הנופים של אלה. אין סימון ללא גלוטן אך ישנה הבנה והמלצר ידע להגיד מה מתאים ומה לא.
טיסות חזור– אגיד בכמה מילים שאין בכלל מודעות בשדה תעופה של קולומבו. הטיסה הייתה בבוקר מה שגרם לזה לא אכלנו ארוחת בוקר במלון ובשדה תעופה היה קשה מאוד למצוא אוכל בהתחשב בעובדה שרצינו לקנות גם דברים לטיסה עצמה.
כמה הערות וטיפים:
- לקחתי איתי כמה מוצרים בודדים ללא גלוטן, אני אחת שאוכלת בשר, דגים וירקות ולכן לא לקחתי איתי הרבה אוכל, אבל כן לקחתי 3 מוצרים שהיו בחירה מעולה ועזרו לפעמים:
- חבילת לחם בוואקום של שר שנתנה לי פתרון לסוף הטיול (גם לטיסה חזרה זה עזר לי)
- חבילת פריכיות תירס
- קופסא של “מקלות מלוחים”של שרהל’ה סתם נשנוש מלוח- ידעתי שפירות יש שם בשפע אבל נשנוש מלוח ידעתי שיהיה לי קצת יותר קשה להשיג.
- לא לפחד! להיות ספונטניים זו מדינה שברובה היא מבוססת אוכל מהטבע ללא יותר מדי התעסקות ויש לא מעט דגים, בשר, פירות וירקות בכל מקום.
- בסרי לנקה יש אוכלוסייה גדולה של תיירים המאמינים באורך חיים שהוא בריא יותר ולכן כל השפע והמודעות שהצגתי למעלה, אני בטוחה שיש עוד מקומות ברורים ומסומנים, תחפשו אחרי מקומות שעוסקים בבריאות ויוגה רוב הסיכויים שאצלם תמצאו את המזון ללא גלוטן או לפחות שתהיה מודעות.
- רשמתי שם לא מעט את המילה “מסעדת שף” אני חייבת לציין שארוחה עשירה בת 3 מנות במסעדות היקרות יותר עלתה בין 40-50 שקלים, אנחנו העדפנו לאכול בכאלה מסעדות ולא במסעדות מקומיות כדי להיות רגועות שיש את ההבנה של מה זה גלוטן.
- אכלתי גם במסעדות עם אפס מודעות או יותר נכון אפס הבנה של מה זה גלוטן בכלל אבל בחרתי להזמין רק דג בתיבול בסיסי ביותר, לא חוויתי תופעות לוואי כלל והשתדלתי שלא להזמין מנות העלולות להיות בעלות זיהום משני גבוה כדוגמא- צ’יפס.